תלושים

בשביעי באוקטובר, דדה בנדאייד וניצן מינץ, אמני-גרפיטי מוכרים בעולם, היו בניו-יורק. שבורי-לב, רחוקים מהמשפחה ומבודדים חברתית, הם עשו את הדבר היחידי שהם יודעים לעשות בתור אמני-רחוב, ותיעלו את חוסר-האונים לאקטיביזם אומנותי. ביחד עם טל הובר, הם עיצבו פוסטרים להעלאת המודעות לחטופים, וקראו לתלייתם ברחובות. הם לא תיארו שהקמפיין יניע המונים לפעולה כשהפוסטרים יהפכו לסמל, אבל במקביל ייצור התנגדות שתוביל לאלימות מילולית ופיזית, וסיקור תקשורתי חסר תקדים.
הדבקתם ותלישתם של הפוסטרים הפכו לחזית מרכזית במלחמת-הנרטיבים בין פעילים פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים. דרך פסיפס של מרואיינים ניו יורקרים, ביניהם קרובי משפחה של חטופים לצד אקטיביסטים, הסרט מספר את סיפורה של פעולה פשוטה שהפכה לסערה גדולה, פעולה שהיא מיקרוקוסמוס של המלחמה על דעת-הקהל ברחבי-העולם.