סביב ניסיונו של ליאם בן ה־16 לסייע בשיקום אמו האסירה המשוחררת, יצר קן לואץ’ את הדרמה המעולה הזו. כמו בכל הפילומגרפיה שלו, גם כאן הוא נמצא עם גיבוריו, מציג את התשתית החברתית והחומרית – במקרה שלפנינו רובעי העוני של גלאזגו – שמתוכם צומחים יאוש ופשע ותשוקה לחיים ונחישות. הקולנוע של לואץ’ כרגיל נמנע ממניפולציות זולות, יודע לשלב בין רגש, הומור וזעם ולתרגם את טיעוניו החברתיים לכדי דרמה אנושית שפועלת היטב על הצופים.
